הרגע גילית שאתה חולם ואתה רשאי לעשות כל דבר שתרצה!
לעוף? לא, כבר עפת בחלום. רגע, מה עוד רצית לעשות? אה, נו... אממ...
נגמר הזמן. התעוררת.
בזמן שהגוף הפיזי חווה שיתוק שינה, הגוף החולם חווה שיתוק מסוג אחר לגמרי.
חוסר רצון.
בחירה חופשית
הבחירה החופשית האמיתית היא מה להרגיש ואיך להרגיש, אבל המתנה הנפלאה הזו היא חלק שמחובר לגוף הפיזי, וכשאנחנו חולמים, הגוף החולם מתנתק מהגוף הפיזי, וכחלק מהתהליך הוא מאבד את הבחירה החופשית וכוח הרצון.
במילים אחרות, אנחנו שוכחים מה רצינו לעשות, ובעצם, אנחנו לא רוצים לעשות שום דבר...
הכול נראה הגיוני, ופשוט לשחות עם הזרם ולתת לחלום לנהל אותנו נראה כמו הדבר הכי נכון.
ולמען האמת, זה לא שונה כל כך מהמצב שבו אנחנו ערים.
לדוגמה: אם אני אגיד לך שעכשיו גיליתי שזה חלום. מה רצית לעשות? תכננת משהו?
רובנו נשב ונחשוב על זה דקה. אבל בחלום אין לנו את היכולת "לשבת ולחשוב", זה נראה מיותר.
מצד שני, יש לנו יכולת מדהימה לזכור מה הגוף הפיזי רצה לעשות כשהיה ער, ולבצע את זה למענו.
אז מה עושים כשאנחנו רוצים להעביר ידע לגוף החולם? להזכיר לו שיש לנו מטרה?
קודם כל, כל אחד יושב עם עצמו ושואל: "מה אני רוצה לעשות בחלום?"
ברגע שהמטרה הובהרה, חשוב לרשום אותה ביומן החלומות, ולחזור עליה בכל לילה לפני השינה.
ככה, כשהגוף החולם יגלה שהוא בחלום, לא נצטרך להתחיל לחשוב מה רצינו לעשות ופשוט לזרום, ניזכר מיד מה כתבנו ביומן, מה ביקשנו לפני השינה, ולמען הרצון של הגוף הפיזי שלנו, עליו אנחנו סומכים, אנחנו נעשה את זה.
הגברת צלילות
יחד עם זאת ישנה תופעה של דעיכה בשלבים הראשונים של החלומות הצלולים, במיוחד כשעדיין לא מנוסים.
יכול להיות שכבר מהרגע שגילינו שזה חלום, החלום יתחיל לאבד את היציבות, להיות מטושטש, להתפרק, ואז נתעורר.
ישנן מספר שיטות מעניינות לייצב את החלום, לחזק ולהאריך אותו, וכמו בדיקות המציאות, על כל אחד למצוא את השיטה שלו.
התבוננות: שיטת ההתבוננות היא אולי אחת הישנות ביותר, וכתב עליה קרלוס קסטנדה בסדרת ספריו "משנתו של דון חואן". הרעיון הוא להתבונן. מתבוננים בכפות הידיים, ואז במשהו אחר, וחוזר חלילה. זה יכול להיות דמות, שמיים, עציץ, כל דבר. הרעיון הוא להתבונן ולבחון, ובכך אנחנו בוחרים לתת תשומת לב לחלום ולחזק אותו.
שפשוף ידיים: אחת משתי השיטות שניסח סטפן להברג' כדי להאריך חלומות צלולים. הרעיון הוא הסחת הדעת מתחושת השכיבה במיטה, על ידי יצירת תחושת שפשוף הידיים זו בזו. בדומה לבדיקת ספירת האצבעות, ידיים תמיד יהיו לנו בחלום, אז זו טכניקה שניתן לבצע בכל רגע.
סיבוב במקום: השיטה השנייה שניסח סטפן להברג'. גם פה המטרה היא הסחת הדעת. על פי להברג', הסתובבות מפעילה אזורים במוח שקשורים לשנת הרע"מ, ומחזקת את סביבת החלום.
פקודות קוליות: שיטה שמעטים מצליחים להשתמש בה, מפני שלעתים קשה לדבר בחלומות הצלולים. הרעיון הוא לצעוק בקול "התבהר!" או "התייצב!" וכמובן, ברגע שמצליחים לצעוק את הפקודות כמו שצריך, החלום כבר הרבה יותר יציב ממה שהיה קודם לכן.
ריצה: שיטה מעולה להסחת הדעת. בדומה לסיבוב במקום, רק עוזרת להתקדם. לפעמים כל מה שצריך זה לשנות מקום, להסיח את הדעת ולהתחיל מחדש. ריצה במהירות הגבוהה ביותר שניתן יכולה להועיל מאוד בכך, וכשנפסיק לרוץ, החלום כבר יהיה יציב.
בדיקות מציאות: ביצוע חוזר של בדיקות מציאות מזכיר לנו שזה חלום. זה כמובן תלוי בבדיקה ובחולם, אך בדיקות מסוימות יכולות להגביר את יציבות החלום. מומלץ לנסות ולהתנסות.
תזמון: אחד הגורמים להתפרקות חלום צלול הוא ניסיון כושל לקום מהמיטה, ואחד הזמנים הטובים ביותר לבדוק מציאות הוא כשמתעוררים. מובן שהשניים לא הולכים יחד...
השיטה היא לקום ולעמוד כשמתעוררים, ורק אז לבצע בדיקת מציאות. זה חוסך את השלב שבו אנחנו נאלצים "לשלוף" את עצמנו מהמיטה.
אדישות: התרגשות היא שיטה מעולה להתעורר. חשוב לשמור על אדישות רבה ככל הניתן בכל שלבי החלום הצלול. קור רוח עוזר מאוד לשמור על יציבות (ולא רק בחלום).
ניסיון: אין ספק שככל שנחווה יותר חלומות צלולים, כך הם יתארכו ויתחזקו באופן טבעי.
חולמים רבים מספרים שאורך החלומות הצלולים הראשונים שלהם הוכפל בכל פעם.
בדומה לבדיקות המציאות, כל השיטות יעבדו רק אם נרצה שהן יעבדו.
למשל, אם אני משפשף את כפות הידיים, אני אעשה את זה הכי מהר שאפשר ואתמקד רק בזה.
הרעיון הוא הסחת הדעת, אז כדאי לעשות את זה כמו שצריך.
וכמובן שכמו בדיקות המציאות, יש לבצע את השיטות להגברת הצלילות גם בזמן שאנחנו ערים, כדי שנדע מה לעשות בזמן שאנחנו חולמים.
עיוורון שינה
כשאנחנו חולמים העיניים שלנו סגורות, אז וודאי שאנחנו לא רואים כלום באמת.
אבל לפעמים ההשפעה יכולה לעבור גם לחלום, ובחלומות צלולים רבים נמצא את עצמנו בלי יכולת לראות.
זה אולי אחד הדברים המתסכלים ביותר שיכולים לקרות מלבד התעוררות.
בואו נבחן כמה שיטות מעניינות להחזרת חוש הראייה של הגוף החולם.
הגברות צלילות: כל אחת מהשיטות להגברת הצלילות יכולה לעבוד ולהחזיר לנו את חוש הראייה.
עיוורון בחלום נגרם בגלל שאנחנו חושבים על זה. השיטות הנ"ל יעזרו להסיח את דעתנו, עם דגש על שיטת הריצה, שתעזור להחליף מקום במהירות, ועד שנפסיק לרוץ, נחזור לראות כמו שצריך בלי ששמנו בכלל לב.
חושים אחרים: אין לנו עיניים, אבל תמיד יהיו לנו חושים אחרים. אפשר לעצור ולהקשיב, אפשר להתחיל למשש...
אם נתמקד בחושים האחרים, נשכח מחוש הראייה, והוא יחזור לעצמו בתוך זמן קצר.
לפתוח בכוח: אני חייב לציין שבהתחלה לא האמנתי שהשיטה הזו תעבוד. אבל לפעמים, תירוץ זה כל מה שצריך.
השיטה עובדת בצורה הבאה: מושיטים את הידיים לעבר העיניים - ופותחים אותן בכוח.
קשה להאמין, אבל זה עובד כמו קסם.
לבחור להתעורר
כל אחד מרגיש בשלב זה או אחר שהוא רוצה להתעורר מהחלום ולחזור למציאות.
אני מאמין שזה הרגע להיזכר במטרה שרשמנו מראש ולבצע אותה בדרך הטובה ביותר.
אבל, יש מקרים שבהם כן רוצים להתעורר, והנה כמה שיטות יעילות לעשות את זה.
התרגשות: ההפך מאדישות. איך מתרגשים? טוב, אפשר לצעוק כמו משוגע, לקפוץ מאושר, להתחיל לשיר... אני גיליתי שהשיטה הטובה ביותר היא מיניות. וכל אחד ישתמש בדמיון שלו.
מדיטציה: אומרים שאם הולכים לישון בחלום, מתעוררים במציאות. להפתעתי הרבה זה באמת עובד. כל מה שצריך לעשות זה לעצום את העיניים לרגע ולקחת כמה נשימות איטיות ועמוקות.
הישרדות בחלום
כדאי ללמוד את השיטות ולבצע אותן בזמן שאנחנו ערים. זה יטמיע אותן בתוכנו.
כל הכלים האלה יעזרו לנו להגשים את המטרות שהצבנו לעצמנו בחלומות הצלולים.
רשמו מטרה ביומן החלומות. זה יכול להיות לעוף, לדבר עם דמות חשובה, להתאמן על משהו שקשה לנו לבצע במציאות או לשאול איזו שאלה גורלית...
וזה החלק החשוב: נסחו דרך בה תבצעו את המטרה.
כששאלתי חבר טוב מה הוא היה עושה בחלום, לאחר מחשבה הוא ענה שהוא היה רוצה להיות חשמל. שאלתי אותו איך הוא היה עושה את זה, וכמעט מיד הוא ענה שהוא היה פותח חור בקרקע, תופס כבל ונכנס לתוכו.
כל מה שצריך זה לנסח את הדרך פעם אחת, ואז נזכור מה לעשות ברגע האמת.
וכשמשלימים המטרה, מסמנים וי ביומן ועוברים למטרה הבאה.
אחת בכל פעם.
מיכאל אלבוים הוא מיסטיקן המתמקד בחלומות צלולים, פירוש חלומות וחוויות חוץ גופיות.
למאמרים נוספים, הזמנת הרצאות ויצירת קשר, בקרו באתר של מיכאל: www.halom.co.il
